רוצים שינוי אבל לא רוצים להשתנות

כמה מאיתנו מתחברים למשפט הזה, מהנהנים בראשם ואומרים... וואלה זה בול אני !

עד כמה אנו מרגישים שאנחנו חיים את החיים או חיים לידם? עד כמה אנו שבעי רצון ממה שאנו עושים או אולי חיים בתחושת החמצה בין אם זה בקריירה, בחיים האישיים או הבינאישיים או גם וגם... כמה אנחנו מרגישים שאנחנו חיים במימוש עצמי.. כמה אנחנו באמת אוהבים את עצמנו ?

כמה אנחנו מעיזים ללכת עם החלומות והרצונות שלנו או מוצאים אלף ואחת סיבות ותירוצים למה אי אפשר, ומה מונע מאיתנו לעשות מה שבאמת אנחנו חפצים בנושאים כמו  עבודה, זוגיות, דיאטה, ספורט, תחביבים ועוד ועוד...

נכון, קשה מאד להגשים את עצמנו שכשאנו חיים בתוך מערכת משפחתית וחברתית, אנחנו מוכנים לשלם את המחיר של חיים בעוצמה נמוכה- בינונית ולהשלים עם מצבים שונים מתוך אמונה שזו הפשרה/ויתור/הקרבה הנדרשים.

קשה יותר למצוא את האיזון בין מימוש עצמי ובין מילוי חובות משפחתיות וחברתיות, אם נצליח להבין שאפשר לעשות שינוי ולשלם  מחיר אישי קטן יותר או להיות שלם עם המחיר הנדרש..

בשלבים שונים של חיינו אנו עשויים לחוות  אי נחת מהמצב בו אנו נמצאים ; ממה שקורה לנו בעבודה, מהיחסים שלנו עם אנשים קרובים ומהתנהלות אישית לא משביעת רצון בתחומי חיים שונים.

לעיתים אי הנחת הזו יכולה להיות ממוקדת וברורה אך  לרוב היא עמומה, מפושטת ויוצרת תחושה של אי נחת כללית  המבליטה את מה ש"אין", מקשה לראות  ומגמדת את מה ש"יש".

לא תמיד יש בנו את הכוחות הפנימיים להתחיל ולהניע את עצמנו לתהליך של שינוי ולפעול לשינוי המצב שאינו משביע את רצוננו, וזאת ממגוון  סיבות.

רובנו חוששים משינויים, תהליכי שינוי מתרחשים לאט, לפעמים עובדים קשה ומשיגים מעט, לעיתים קרובות עצם הכניסה לתהליך של התבוננות ועבודה פנימית מציפה רגשות ואירועים מודחקים ואז  חשים רע ואולי אף נסיגה וטבעי שמתעורר הספק האם השינוי נכון, האם התהליך "משתלם" במיוחד כשלא לא רואים תוצאות מיידיות ומספקות.

מעבר לקושי לחולל שינוי בגלל הצורך בהתמדה, באורך רוח, בגילוי והתעמתות עם חלקים לא נעימים באישיותנו, באופן פרדוקסלי, לכולנו יש את הרווחים המשניים שאנו מפיקים משימור המצב הקיים (למרות שרע לנו), אנו משלמים מחיר מפני החשש מהלא נודע ומהנטייה הטבעית לשמר את הקיים והמוכר.

לכל אחד יש את הדרך שלו ואת הקצב שלו בתהליך השינוי  וחשוב לכבד אותם, לא להאיץ, ולהבין את  התסכול  הזמני הכרוך בעבודה עצמית פנימית שמובילה לשינוי רצוי.

פעמים רבות אנו משליכים על האחר את האחריות לסבל או לאי הנחת שלנו ומתרצים את אי העשייה שלנו בכך שהצד השני צריך להשתנות.. אפשר להמשיך כך עד 120 להיות כעוסים, מאוכזבים ולהחמיץ את מה שהיקום מזמן לנו.. ברגע שנראה ונבין את האחריות האישית שלנו במצבי חיים שונים ונבין שאנחנו יכולים לשנות את דפוסי הפעולה שלנו,  אנחנו בדרך הנכונה לשינוי.

החיים מורכבים מאלפי בחירות הנעשות על ידנו, הבנת הבחירות שעשינו בעיקר אלו שהביאו אותנו למצב של אי נחת,  תוביל אותנו להתנהלות בה נצליח לעשות בחירות מדוייקות יותר,  שתחלפנה את אי הנחת בתחושת סיפוק ושלמות.

ברגע שנפנים שלא ניתן לשנות אירועים שקרו לנו, אבל ניתן לשנות את הפרשנות והעוצמה שאנו מייחסים להם, אם נלמד להתייחס אליהם ואל דרך ההתמודדות שלנו בעבר בסלחנות, בחמלה, בהבנה וקבלה, וכמנוף לצמיחה שלנו, נצא מורווחים לעתיד, כמו שנאמר נלמד לעשות מלימון לימונדה ומהקליפות מרמלדה..

שפע אינה מילה גסה.. לרצות ולקבל את השפע שמגיע לנו צריכה להיות משימת השינוי שלנו.

האמת נמצאת בתוכנו, אנחנו רק צריכים להיות קשובים לעצמנו, לנסות ולמסך את רעשי הרקע שבמשך השנים הצטרפו אלינו ולמדנו להתייחס אליהם כאל חלק בלתי נפרד מההוויה שלנו.

במהלך החיים אנו מתרחקים מגרעין האמת שלנו, כשנצליח למצוא אותו ולחזור אליו נתקרב לאותנטיות שלנו ונצליח לחיות ברמת דיוק גבוהה יותר עם מי שאנחנו ומה שאנחנו באמת רוצים.