פה-סח : סיפור לחג הפסח

פסח הוא חג שמבקש מאיתנו לשים דגש על הדיבור - "פה - סח"

לדיבור יש כוח אנרגטי עצום המשפיע על מצב הרוח שלנו, התודעה שלנו ויצירת המציאות שלנו.

המשפט "שים לב למחשבותיך הן הופכות למילותיך שהופכות למעשיך״ - מזכיר לנו לשקול היטב את המילים שהפה סח - פסח

חג הפסח הוא חג המבשר גאולה, יציאה מעבדות לחרות, ברמה הלאומית וברמה האישית - כל אחד מאיתנו יכול לצאת מהמצרים הפרטית שלו.

אחת הדרכים לצאת ממצרים ולהיות בני חורין היא כמצוות החג לספר על יציאת מצרים – כלומר הדיבור.

השנה, קשה עד בלתי אפשרי לדבר על חרות ולחגוג אותה שכן החירות שלנו חסרה כל עוד 59 מאחינו עדיין משועבדים ולא בסמל, אלא במציאות, כשהם כלואים ומעונים בעזה, רחוקים מאיתנו פיזית, אבל נוכחים כל הזמן בלב.

בליל הסדר, בזמן שנקרא “הא לחמא עניא לחם העוני שאכלו אבותינו במצרים” נזכור את אלו שעדיין אוכלים לחם עוני של כאב, של פחד, של בדידות ונתפלל לשובם הביתה בהקדם.

כוחו של הדיבור, “פה – סח” הוא בלספר, לא לשתוק, להזכיר כל הזמן, כי כל עוד אנחנו מדברים אנחנו לא מוותרים. כל עוד אנחנו מספרים אנחנו שומרים עליהם בתודעה, יש סיכוי, יש אור, יש תקווה שכולם ישובו הביתה ונוכל באמת לחגוג חירות.

ובעניין חשיבות הדיבור ה״פה סח״ בהקשר של מילים יוצרות מציאות וחשיבות טוהר המילה, מניחה כאן את הסיפור לפסח.

חכם אחד טייל עם תלמידיו בנהר על גדות נהר, ולפתע שמעו צעקות רמות, כשהתקרבו ראו קבוצה של בני משפחה הצועקים בכעס אחד על השני. הוא פנה אל תלמידיו, חייך ושאל "למה כשאנשים כועסים הם צועקים אחד על השני?" אחד מהם השיב "אנחנו צועקים בגלל שאנחנו מאבדים את הרוגע שלנו". ענה לו החכם "אבל למה צריך לצעוק כאשר הבן אדם השני כל כך קרוב, הרי אפשר לו בעדינות את מה שיש להגיד?" התלמידים נתנו תשובות נוספות, אך אף אחת מהן לא השביעה את רצונו של השני. לבסוף הסביר להם החכם "כששני אנשים כועסים אחד על השני, הלבבות שלהם מתרחקים מאוד. כדי להתגבר על המרחק הם חייבים לצעוק כדי לשמוע אחד את השני, ככל שהם כועסים יותר, הם צריכים לצעוק חזק יותר." המשיך החכם ואמר "שימו לב, מה קורה כששני אנשים מתאהבים? הם לא צועקים זה על זו, אלא מדברים ברכּוּת, בגלל שלבבותיהם קרובים מאוד זה לזו. המרחק ביניהם או שאינו קיים או שהוא קצר מאוד. ומה קורה כאשר הם אוהבים זה את זו אפילו יותר? הם לא מדברים, הם רק לוחשים. וכך, אהבתם אפילו מתחזקת. לבסוף, הם אפילו לא צריכים ללחוש, הם רק מביטים זה בזו והם מבינים אחד את השנייה" הביט החכם בתלמידיו ואמר "ולכן, כאשר אתם מתווכחים, אל תתנו ללבבות שלכם להתרחק, אל תגידו מילים שירחיקו אתכם זה מזה. ואם לא תקפידו על כך, חלילה יגיע היום בו המרחק יהיה גדול כל כך שלא תמצאו את הדרך חזרה להתקרב״

אמן שהלבבות שלנו תמיד יהיו קרובים ושנהיה בערנות כל השנה ל"פה-סח" ואמן שהחג הזה נתבשר בבשורות טובות ויהיה חג חרות אמיתי ושמח לכולנו